מרפאות ים המלח בע"מ נ' בע"מ

החלטה

1.בפני ערעור לפי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א 1981 (להלן:"החוק"), שעניינו רשימה של ארבעה שיקים אשר לא כובדו ע"י המשיב (להלן:"הבנק") ואשר המבקשת מבקשת כי לא יובאו במניין השיקים שסורבו ואשר בגינם מבקש הבנק להכריז על המבקשת כחייב מוגבל.

2.טענות הצדדים:

לטענת המבקשת, פתחה חשבון אצל המשיב בתחילת שנת 2010 ,החשבון התנהל עם מסגרת אשראי של 30,000 ₪ והבנק נהג לכבד שיקים אף מעבר למסגרת הנ"ל.

המבקשת טוענת כי לא ברור לה מדוע בתאריך 15/7/2012 החזיר הבנק ללא סיבה מוצדקת שיק על סך 4,074 ₪ וזאת כאשר ידע הבנק כי ביום 19/7/2012 יועברו לבנק סך של למעלה מ-100,000 ₪.

בנוסף טוענת המבקשת כי בתאריך 20/9/2012 הבנק החזיר שני שיקים, האחד על סך של 6,690 ₪ והשני על סך של 4,793 ₪ כאשר היתרה לאחר פירעון השיקים היתה 11,358 ₪ בחובה.

המבקשת טוענת לעניין שיק נוסף מיום 6/12/2012 כי במועד זה עמדה היתרה בחשבון על סך של 52,115 ₪ בזכות והבנק החזיר שיק על סך 52,150 ₪.

לאור האמור לעיל, טוענת המבקשת כי יש לגרוע את השיקים האמורים ממנין השיקים שסורבו ואשר בגינם מבקש הבנק להכריז על המבקשת כחייב מוגבל.

הבנק מצידו מבקש מביהמ"ש לדחות את הבקשה.

לעניין השיק שהוצג ביום 15/7/2012 טוען הבנק כי המועד הרלוונטי לעניין סירוב הבנק לפרוע שיק הוא מועד הצגתו לפירעון, חובת הזהירות מוטלת על המבקשת לדאוג מראש כי בעת הצגת השיקים לפירעון תהא בחשבון יתרה מספקת לכיסויים ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה.

לעניין שני השיקים מיום 20/9/2012 טוען הבנק כי ביום 20/9/2012, לבקשת המבקשת באמצעות מנהלה, בוטלה מסגרת האשראי בחשבונה. המצהיר משך פקדונות שקליים ששימשו ביטחון למסגרת האשראי ובתמורה ביקש לבטלה ולפיכך, השיקים נשוא סעיף זה הוצגו כאשר בחשבון לא היתה כל מסגרת אשראי והשיקים סורבו היות ולא היתה יתרה מספקת לכבדם.

לעניין השיק מיום 6/12/2012 טוען הבנק כי במועד הצגת השיק על סך 52,125 ₪ חשבון המבקשת עמד ביתרת חובה בסך 2,550 ₪ ולא כפי שנטען. השיק סורב כדין עת במועד הצגתו לא היתה יתרה מספקת בחשבון לכבדו.

לאור האמור לעיל טוען הבנק כי כל השיקים נשוא בקשה זו סורבו בחשבון המבקשת כדין

והבקשה לא מקימה כל עילה מן העילות המנויות בחוק לביטול הבאתו של השיק במניין השיקים שסורבו.

3.הצדדים אינם חלוקים ביניהם על העובדות, היינו מספר השיקים שסורבו ומצב היתרה בחשבון העו"ש של הלקוח. המחלוקת בין הצדדים היא למעשה בשאלה אם הבנק פעל כדין כשסירב לכבד את השיקים אם לאו.

4.בדיון מיום 17/1/2013 העיד מנהלה והבעלים של המבקשת וכן העידו נציגי הבנק.

מנהלה של המבקשת חזר על טענותיו, ולגבי השיק מיום 6/12/2012 בסך 52,115 ₪ טען כי היה סיכום של מנהל החשבונות שלו עם פקידה בבנק בשם עליזה שהשיק יכובד וכן טען כי הבנק יכול היה לעכב תשלום הלוואה בסך 2,500 ₪ ובמקומו לכבד את השיק האמור.

המשיב טען כי לא היה סיכום עם הבנק לעניין שיק זה. השיק הוחזר כדין ,והזכויות של הבנק קודמות וההלוואה שלו צריכה הייתה להיפרע, והוראת הקבע , ולבנק זכות לקבל כספו לפני שהספק של המבקשת מקבל את הכסף שלו.

נוכח טענות נציג המבקשת בדיון, התרתי למבקשת לפנים משורת הדין להגיש תצהיר של מנהל החשבונות.

5. בתצהירו , מצהיר מנהל החשבונות כי במסגרת תפקידו היה בקשר רצוף עם הגב' עליזה אשר טיפלה בחשבון הנ"ל מטעם הבנק וכי במסגרת הטיפול היומיומי בחשבון היה סיכום מפורש עימה שבמידה והחשבון יעמוד על יתרת חובה כלשהי היא תכוסה מיד למחרת ע"י העברה מבנק מזרחי או ע"י הפקדה במזומן.